קול קורא

קול קורא

ומה הלאה, אפילו את השפה והמונחים איני מכיר ואיך אפנה לאדם החרדי שמולי ואסביר לו בצורה משכנעת את עמדתי?
ניסיתי לנסח פניה ראשונה כזו וזו היא התוצאה.
רעיונות יתקבלו בברכה.

לאחי ואחיותי החרדים קול קורא

החיים קצרים מכדי לבזבזם על איסורים , הגיע הזמן לחיות חיי חופש!
ומהם חיי חופש?
חיי החופש הם חיים , במסגרת חוקי המדינה שבה אנו חיים ועל פי צוו מצפונינו . לא פחות ולא יותר.
בני עם יהודי אחד אנחנו חרדים כחילונים , חפצי חיים בארצנו.
הצווים שמלעיטים אותנו הרבנים ושומרי החומות האחרים נועדו רק לשמר אותנו בבורותינו להפוך אותנו לחלק מהעדר ולשמר את כוחם.
את ואתה רשאים וחייבים, להשתחרר מהכבלים.

לא עוד לא לקריאה בעיתונים וספרים, וכניסה לעולם האינטרנט והמחשבים.
לא עוד לא לצפייה בסרטים הצגות וטלביזיה.
לא עוד לא להאזנה למוזיקה מכל העולם והסגנונות ולאיסור על שירת נשים בפני גברים.
לא עוד להסכמה על דיכוי של חברתך לחיים בתך אחותך והמין הנשי כולו.
לא עוד תסכימי להיות מדוכאת ואסקופה נדרסת לבעלך עטויה ומכוסה כולך, רק את תקבעי את אורחות חייך וגורלך.
לא עוד תסכינו עם שבת שאסור בה לעשות דבר, צאו סעו ותיהנו ממנעמי החיים.
לא עוד תסכימו למלא הנחיות רבניות הקובעות כל פרט בחייכם.
עם יהודי אחד אנחנו, בעל היסטוריה מפוארת, בל נשקע ונצמצם עצמינו לכלל ציבור אחיד מסוגר בחומותיו.

חישבו, ואל תתנו לאף אחד לחשוב במקומכם.
צאו ולימדו, רכשו השכלה וידע בכל תחומי הידע האנושי שהיו סגורים בפניכם, רכשו מקצוע והתפרנסו בכבוד.
הכירו אנשים כערככם, הכירו את בני המין השני , חיו ותנו לחיות.
הדרך לחי החופש קשה; רצופה חיבוטי נפש, ואף קרע עם משפחה וחברים, אך בסופה תשלימו עם עצמכם ותחיו עם עצמכם וסביבתכם בשלום והעיקר לא לפחד כלל.
קומו והצטרפו אלינו, לציבור החילוני, מחכים לכם,

אחיכם בן עמכם ,החילוני.